בית האמנים בנגב נפתח בשנת 2005. תחילה פעלו בו בהתנדבות פחות מעשרה אמנים שישבו באזור באר אברהם. אל הבית הוזמנו רק אמני הנגב במטרה לקדם את האמנות הדרומית. באותה שנה, לאחר קשיים רבים, העניק ראש העיר דאז יעקב טרנר לקבוצת האמנים את משכנה הנוכחי. 

לקראת כניסתם של האמנים לבית הוא שופץ במימון חברת "מכתשים". בבית הוקמה ועדה לקבלת אמנים שטיפחה את האמנים המקומיים. 

מגפת הקורונה שהגיע בפתאומיות הפסיקה את הפעילות אבל יצרה חלון זמן לשיפוצים כללים במבנה ומחוצה לו והפיכתו לבית אמנים המצוייד בשלל אמצעים ואביזרים לתערוכות , מייצגים אור קוליים, ופעילויות תרבויות מוסיקליות

עמותת היוצרים יצרה קשרים עם עמותות מקבילות ברחבי הארץ, מוסדות אקדמאיים עם כל גופי התרבות העירוניים. בין כתלי בית האמנים נערכו תערוכות משותפות עם קבוצות אמנים שונות ותערוכות מבית האמנים הוצגו במוסדות תרבות אחרים.

המבנה הוקם בתקופת המנדט הבריטי. בשנת 1935 מסר אותו יהושע חנקין לידי ד"ר ראובן מאיר ולאשתו יהודית, כדי שיקימו בו מרפאה שתעניק לבדואים שירות רפואי ללא עלות במטרה להפגין רצון טוב של הישוב היהודי בארץ. ד"ר מאיר, שלא ידע ערבית, נעזר באשתו ילידת הארץ שתקשרה עם המטופלים בערבית, והמקום הפך מרכז חברתי עבור בדואים ויהודים. ד"ר ראובן מאיר ויהודית עזבו את הבית בשנת 1936 לאחר שהחלה הסתה נגד היהודים בעיר. מספר המטופלים ירד והם בחרו לעזוב את באר שבע. ב-1939 התגייס ראובן מאיר לצבא בריטי. 

לאחר עזיבתם התגוררו בבית יהודים נוספים שעזבו במהרה בשל המצב הביטחוני. בשנות ה-50, הבתים באזור חולקו לעולים, כשהמבנה היה אחד מהם. 

כיום ניתן למצוא בחצר הבית גן פסלים אותו יצרו וקישטו אמני הבית. בגן נמצאים עצים מיובאים שאינם חיים ויצירות שנתרמו על ידי חברת "מכתשים" לקישוט החצר. 

בתוך המבנה, מוצגות יצירות של אמנים וחברי העמותה, בתחומי הצילום, ציור, פיסול, רקמה וטקסטיל, קרמיקה ועוד.